תגית כלימור | הזמני הקבוע, 2026

העבודה מציגה מבנה מוגבה המזכיר בעת ובעונה אחת בית ראשוני, סוכת מציל ומגדל תצפית. זהו דימוי של מחסה: מקום שנבנה כדי להעניק הגנה, אך יסודותיו נראים זמניים ושבריריים. בתוך מציאות שתחושת הביטחון והיציבות מתערערת בה שוב ושוב, המבנה נקרא כעיר מקלט מוקטנת, כצורה בסיסית של הגנה הנבנית מתוך מה שזמין ונמצא בהישג יד.
נדמה שהקרשים שמהם נבנתה העבודה שימשו בעבר אלמנטים תומכים באתרי בנייה: חומרים שאולי היו בעבר חלק של תהליך זמני, ומורכבים כאן מחדש לכדי דימוי של בית. סימני השימוש, השחיקה והזמן גלויים, ומדגישים את הבית כצורה הנמצאת בתהליך מתמשך של בנייה, תיקון והתאמה. המכלול ספק יציב, ספק רעוע, ונושא את המתח שבין ארעיות לבין הצורך ביציבות.
בהקשר של תל-אביב, ניתן לקרוא את העבודה כדימוי המייצג עיר הנתונה בתהליך שינוי מתמיד. בתוך מציאות זו, הבית מופיע פחות כמבנה מוגמר ויותר כצורך אנושי מתמשך: חיפוש אחר מקום להיאחז בו, להתכנס אליו ולמצוא בו תחושת הגנה.