אורן פישר | יום סידורים

במופע פרוע של תנועות תמוהות נראית דמותו ארוכת הגפיים של האמן, החוצה במאמץ מרחבים ציבוריים מוכרים, בהם אולמות בבנק, בעירייה ובמשרד הפנים, חללים בגלריה לאמנות, הכותל ומחאת קפלן. התנועה החדה המתפרצת של איברי הגוף הנשלחים לכל עבר מפלחת את המרחב הבירוקרטי בשפת גוף שמביעה תסכול וזעם אצור ומבטאת את הצורך הדחוף בפעולה דרמטית מתמשכת לנוכח מרחבים של שגרה אטומה, אפרורית. שפת הגוף הייחודית פותחה על בסיס צילום וידיאו ונוצרת מחיבור של תנועות אקראיות. הניגוד בין התנועה האקספרסיבית למרחב המאופק משלב הומור, סאטירה וביקורת פוליטית, והפעולה מציפה את השאלה על יכולתה של האמנות להשפיע על המרחב הציבורי ועל תפקידו של האמן בעת כזאת.