דניאל פלדהקר | מערבולת II, 2026

מתחת לפני הקרקע נעים המים במסלולים סמויים מן העין: רשת של הובלה, ויסות ותלות עירונית. המיצב מתחקה אחר התנועה הזו ומתרגם אותה למערכת של צינורות כחולים ומחברי נחושת, הנפרשת במרחב כמבנה המעלה על הדעת מערבולות, זרימה והצטברות.

המים, כאלמנט מקיים חיים, נוכחים בעבודה כאחד מיסודותיו של הקיום העירוני. בלעדיהם לא ייתכנו פעולה, התיישבות או התכנסות. הימשכותה האנכית של מערכת המים העירונית כלפי מעלה, אל חלל התצוגה, מספקת לתשתית המוכרת הופעה חדשה, כמעט טקסית, של נראות והשהיה. אחורי הקלעים של העיר נחשפים לרגע ומקבלים גוף.

האובייקט עצמו נעשה כך למעין נברשת התלויה בקצהּ של תנועה עירונית פנימית. החוטים הגלויים הנושאים אותה מעוררים תחושה של דיוק לצד עדינות חומרית, וממקמים את העבודה בין סדר צורני מובנה לבין מצב מתמשך של התהוות.